עודף מחמישים

השבוע האחרון עמד בסימן אווריריות. מינימום תנועה, מקסימום בריזה איפה ומתי שרק אפשר. בזמן שבחוץ מישהו העביר את כפתור הלחות למקסימום, בסלון של התפו”דים המזגן מסונכרן למאוורר, הרגליים על השולחן והמוזיקה שמלווה את את האופרציה המורכבת הזו, מתאפיינת בעיקר בחוסר יכולת לקחת את עצמה ברצינות יתרה. כזה הוא הקיץ התל אביבי, הוא מחייב אותך להיות קצת יותר טיפש מהרגיל.
בסה”כ אנחנו מקבלים את הלך הרוח הזה בהבנה ומנסים לנצל את זמן האיכות שלנו עם המזגן והמחשב לטובת הפעיליות הראויה ביותר למצב – קניות. כלומר, קניות דיגיטאליות. כלומר – חפירות בביטפורט/בומקאט/ג’ונו והאבסת הקרייטים הבתוליים בספריית הטרקטור שלנו.
אז כן, עברנו לנגן עם טרקטור. אחרי 5 שנים עם סראטו בהן כל תפיסת התקלוט שלנו השתנתה מהיסוד, אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת הסתגלות מחודשת. כשהיא תסתיים – לא בעוד הרבה זמן – נפתח כאן את הדיון מולכם. סראטו או טרקטור, בעד ונגד.
עד אז אנחנו מתאמנים. וכשאנחנו לא מתאמנים, אנחנו קונים מוזיקה. וכשאנחנו קונים מוזיקה, אנחנו אנשים שמחים שאוהבים את החיים. לפחות עד הרגע בו אנחנו מקשיבים לכל הקטעים שזה עתה נרכשו, ומגלים לפחות קטע אחד שלא לגמרי ברור מה הוא עושה פה. ואם זה לא מספיק, הרי שבזמן העידכון של הספרייה, יתגלה גם הקטע שכבר קנינו לפני כמה שבועות. בשני עותקים, בפורמט wave, של אותו רמיקס. וזה לא כאילו מדובר בעותק וניל שאפשר לשמור ליום סגריר בו התקליט המקורי ישחק. הו לא. זה המחיר שמשלמים על הקלות הבלתי נסבלת של העידן הדיגיטאלי, שמחייב אותך לפעמים להרגיש טיפש אפילו יותר מהקיץ שבחוץ.

ובכ”ז, היתה לנו רכישה מאד מוצלחת בסיבוב האחרון בביטפורט. הנה כמה קטעים מתוכה:

ג’יימס טיג’ עם “Late Blooming” מתוך אלבום יפה בשם Evening Harvest, שיצא בסוף מאי ב”ריקידס” של מאט אדוארדס. טיג’ הוא די ג’יי/מפיק קנדי, שגם קנה לעצמו שם בברלין והסביבה. זהו אלבום הבכורה שלו והוא מלא בדיפ האוס מלודי ויפה, נגיעות נכונות של ג’אז ואפילו שיתוף פעולה עם דופ, האהובים עלינו במיוחד. הקטע הזה גם מתכתב עם הפופ והמלודיות של ג’וניור בויז. לא באמת צריך להסביר למה אנחנו מתים על הג’וניור בויז נכון?

הקטע הזה של מרסלו נאפולטנו הוא אולי כבר לא כזה חדש, אבל במסגרת אותה קניה גילחנו מדף וחצי מהקטלוג של “יור”, הלייבל של אנדי ואז הגרמני, שביקר כאן במסיבה של פאקטוק באזור פברואר. הנה עוד משהו שרכשנו:

הקטע האחרון שנחשוף מסל הקניות (בכ”ז, צריך להשאיר כמה ביצים לעצמינו) עלול למצוא את עצמו תוך זמן די קצר במצעד להיטי הקיץ שלנו. מדובר ברמיקס רותח של שאטו פלייט למנו לה ת’ו (במקור מאירלנד והיום עבר לאיזה כפר ליד ברלין). הדבר הזה יצא באינטרנג’יונל, של פרינס ת’ומאס, אבל לשמחתינו מתרחק מהחד גוניות המעייפת של הנו-דיסקו המאופיין עם הלייבל למקמות מחוספסים בהרבה.

***

ויש גם סט לשבת.

זכרונות מתוקים מסונאר

חצי מהאנשים שאנחנו מכירים בילו בסופ”ש הקודם בברצלונה במסגרת פסטיבל סונאר. לא מאשימים אותם, כידוע מדובר באחד מהאירועים המוזיקלים הכי חמים ואיכותיים שיש. חוץ מזה, שאנחנו היינו שם בשנה שעברה, אז אנחנו הכי מפרגנים.
סט השבת שלנו מגיע מבית מובילי, הלייבל החשוב כ”כ של אנה שניידר ורלף קולמן. לא מזמן נחשפנו לסדרת הפוסדקאסטים שלהם באי טיונז. ואם לא יצא לכם, אז לגמרי הגיע הזמן. הפרק שבחרנו  מהסדרה בחסות הצמד pan-pot ובאוירת המסיבות המעולות של הפסטיבל. שעה וקצת של האוס ומנימל מהודק, מעודכן וממש (אבל ממש) מצוין.

mobilee podcast 008 – Pan-Pot – Day and Night by Mobilee records

***

רגע לפני השבת אנחנו רוצים לברך את וולטר, טבק, חרגול וכל החבורה הטובה שאחראית למיזם הכי מדובר בסצנה – רדיו תדר. למי שלא בלופ מדובר בתחנת רדיו-אינטרנט חדשה, שתשדר בארבעת חודשי הקיץ תכניות מוזיקליות מבית היוצר של מיטב בני ובנות העיר.
גם לנו, התפו”דים, הולכת להיות תכנית דו שבועית של האוס, טכנו ותפוחי אדמה.
אז אנחנו רוצים לומר קודם כל תודה, ושאנחנו מתרגשים, לא רק כי אנחנו ילדי רדיו במקור (אולי יום אחד נכתוב פוסט מלא באהבה על “מסיבת הריקודים” של מלכיאל גרוסמן ואיתן תבור, תכנית הרדיו שעיצבה את אישיותינו), אלא גם ובעיקר משום שאין דבר שאנחנו מאמינים בו יותר מרדיו און-ליין.
אז שוב, ביג אפ לכל מי שצריך. גשו לעמוד הפייסבוק, תעשו לייק, ספרו לחברים ושיהיה לכולנו בהצלחה.

נשיקות