Comments on: אצבע אלוהים

By: מלאכית

מלאכית — Fri, 14 May 2010 20:59:59 +0000

מה שרציתי לשמוע. נתראה על הרחבה

By: tapud

tapud — Fri, 14 May 2010 18:51:37 +0000

כל הכבוד רומיגי!
אכן נשמע כמו סט שחבל שפספסנו. חבל שלא תכננו נכון יותר את לוח הזמנים שלנו ורקדנו על שתי החתונות.
חוץ מזה אמרת שהיה חימום רע עד מזויע. מי חימם ולמה זה היה כל כך רע?

אגב, היינו בסאונדצ’ק של לארי הרד וראיינו אותו (בקרוב נעלה וידאו!).
נאמר זאת כך – הוא בדק גם את המיקרופון ושר. וזה היה משהו. או במילותיו של ניסו – שר כמו מלאכית.
לא משהו שתרצו לפספס.

By: romigi

romigi — Fri, 14 May 2010 15:47:18 +0000

אממ…
scott grooves 003
Drivetrain – Tragedy Park
chez damier – carl craig rmx
bill withers – who is he
kenny dope – the dance
הרבה לארי הירד, היא סיימה עם קטע שלו…
כמובן שלל ריליסים מבית אסטגוט-טון
ועוד הרבה
יש גם כמה רגעים מצולמים: http://www.youtube.com/user/rabibon

By: tapud

tapud — Fri, 14 May 2010 15:24:58 +0000

רומיג’י – ומה קלטת? אל תהיה סוציומט

By: Yaron Trax

Yaron Trax — Fri, 14 May 2010 14:23:56 +0000

למה באופן פתטי מנסים להפוך אותו לאנת’ם של הבלוק??? לא קראת את מה שכתבתי הרגע – אני לא מבקש מהתקליטנים שלי תוכנית כבקשתך – אני נותן להם את החופש לנגן מה שהם מרגישים לנכון. אף אחד מטעם הבלוק לא ביקש מאף תקליטן לנגן את “דה לאב איי לוסט” הם ניגנו את זה כי זה מה שבא להם לנגן וכי זה קטע יפיפה. אם מישהו מהקהל ביקש את זה, אני לא ראיתי אבל יכול להיות, וזה לגיטימי. וזה אכן אנת’ם בבלוק ואנשים עפים על הקטע הזה ובצדק – הראשון שניגן את הרמיקס של דימיטרי ובסאונד מהמם היה קריביט ובאותו רגע זה נחקק אצל כולם.

ואני אישית מאוד מקווה שהוא כן ינגן CAN YOU FEEL IT בדיוק מהסיבות שציינתי למעלה. אבל למה לכתוב “אלא אם כן מישהו מבהלוק מאוד יתעקש שזה יקרה” אחרי שכתבתי בפירוש שאנחנו לא מבקשים שום קטעים ספציפיים?

By: romigi

romigi — Fri, 14 May 2010 12:04:29 +0000

בתור אחד שעשה קצת שיעורי בית עם הסטים של לארי, אז אם צ’יזיות כוללת לנגן את can you feel it? אז סביר להניח שלא נגיע לזה. זה קורה לעיתים נדירות יחסית. אלא אם כן מישהו מהבלוק ממש יתעקש שזה יקרה. או שחס וחלילה יתעקש שעוד אחד מאורחי הלג’נדס – במקרה הזה לארי, ינגן את the love i lost שבאופן די פתטי מנסים להפוך לאנ’תם של הבלוק.
אבל כמעט בודאות נשמע הלילה את ame – rej בפיטצ’ מונמך, הרבה קלאסיקות של murk aka oscar g, כמה קטעי סול ובין לבין גם כמה מהיצירות המופלאות של הבחור עצמו.

לגבי שטפי, שמעתי אותה אתמול בי-ם. ואחרי חימום רע עד מזויע היא נתנה 3 שעות עמוסות בהאוס טכנו, עם שלל קטעי אולדסקול ובנייה חכמה מאוד של הסט. די ג’י מעולה עם קייס תקליטים שגרם לי להזיל ריר על הרצפה ולעבור מדק שמאל לדק ימין בניסיון לקלוט מה לעזעזל הדבר שמתנגן ואיפה משיגים עוד חומרים כאלו.

By: ירון טראקס

ירון טראקס — Fri, 14 May 2010 12:03:08 +0000

היי זה ירון,

גם אני לא יודע מה בדיוק הוא הולך לנגן. מהנסיון שלי עם הלג’נדס החלטתי שאני יותר לא מנסה להכתיב להם כלום ולא מנסה לבקש שום דבר. הדבר היחיד שאני מספר להם זה שזו מערכת סאונד שיכולה להכיל את כל סוגי המוזיקה ושהקהל מאוד מיוחד ופתוח ובא בשביל המוזיקה ושיעשו מה שמרגיש להם לנכון.

מה שכן – אני דווקא מאוד אוהב לשמוע מפיק שמנגן קטע קלאסי שלו! כמובן שהכל תלוי בעיתוי ובמינון וכו’ וכו’, אבל מבחינתי, להיות במסיבה ולשמוע קלאסיקה שליוותה אותי שנים, מנוגנת בידי היוצר עצמו זה יכול להיות רגע מצמרר. זו ההזדמנות להודות לו פנים מול פנים על הרגע האלמותי שהוא יצר. להראות לו איך חגגנו על הרגע הזה כבר שנים בלעדיו. להראות לו עד כמה אנחנו אוהבים את המוזיקה הזו. המוזיקה שנתנה לנו אהבה כל השנים האלה וזו ההזדמנות שלנו להחזיר חלק מהאהבה הזו חזרה!

בכל מקרה – אני לא ביקשתי שום קטע ספציפי. כל מה שהוא יעשה יבוא ממנו ומהאינטרקציה שלו עם הקהל!

By: אחיחי

אחיחי — Fri, 14 May 2010 11:42:36 +0000

שומע עכשיו את השטפי גראף הזאת – אגב לארי בירד – ומרוצה מאוד מהגרוב והסטנדרטים שלה. ממש מוצלח.

והערת שמישות, מה שנקרא: כפתור ה”נקה” הזה הוא סכנה גדולה ומוחשית. מילא זה שאין בו צורך אמיתי, הוא גם נראה בול כמו הכפתור “שגר”. לעשות סיפור ארוך קצר, לחצתי עליו בטעות. מציע להעיף אותו.

By: tapud

tapud — Fri, 14 May 2010 11:31:22 +0000

דני אי שואל, התפו”דים ינסו לענות:
קשה לצפות את בחירות של דיג’י בסדר גודל כזה, אדרבא כשהוא מגיע במסגרת ליין שמקדש את ההיסטוריה של ההאוס. עידית שמעה את הרד ב-2005 בביג-צ’יל, מול 3000 רקדנים בריטים. קלאסיקות צפויות לא היו שם, רק שלוש שעות של עונג עליאי (גלוי נאות, זו הפעם הראשונה שהיא סיימה מסיבה בדמעות אמיתיות של אושר). לפי סטים עכשווים, הרד לא נופל לצ’יזיות ויש גם לקוות שמהיממה שלו בתל אביב כבר הסבירו לו שהקהל כאן רעב לריגושים אמיתיים. למען האמת, אנחנו תוהים על הענין הזה בדיוק כמוך.

מצפים לראות אותך ואותה. כמובן

By: דני E

דני E — Fri, 14 May 2010 11:16:04 +0000

נקודה שתמיד רציתי לתהות עליה. האם לארי ורוכבים מסוגו נוטים להתייחס בסטים שלהם לקלאסיקות שלהם, או להתעלם ולא לצאת צפויים או צ’יזיים מידי. האם זה מצב דומה להמנעות מקלאסיקות ולהיטים של להקות רוק כדי להשתחרר קצת מכבדות שקשורה לזה. אני זוכר היטב את הציפה לסטרינג בסטים של דרק, אני זוכר את זה כקליימקס צפוי אבל מרגש מסוגו. ממה שהתפודים יודעים על לארי בירד (ככה היא אוהבת לקרוא לו, מצחיק), מה הולך להיות הרגש הצפוי הערב?