1. או שאנחנו מזדקנים, או שסיכומי השנה הפכו למתישים במיוחד. זה קצת מצער, כי בעבר הסיכומים היו התקופה הכי יפה של חובבי המוזיקה, בעוד שכעת כל סיכום הוא חלון ראווה עגמומי של סך כל המוזיקה המצוינת שלא הספקת להקשיב לה במהלך השנה, בו אתה מזהה את עצמך פחות ופחות. נדמה שכל גורם משפיע בעולם המוזיקה הרקידה, ובכלל, שם לעצמו למטרה להיות אזטורי יותר ממתחריו, מה שמונע את קיומו של מרכז כובד. הפחד מלהיות בנאלי הופך למשתק עבור המגזינים-אתרים-בלוגים השונים והם בורחים אל הסהרוריות. כך קורה שהסיכום של רזידנט אדויזור כלל לא משקף את החומרים בהם עוסק הפורטל החשוב ביותר של הדאנס והוא נגרר לשוליים שבהם מקורות מידע כמו פאקט, פיצ’פורק ו-LWE שוחים בצורה מיומנת וטבעית יותר.
קאסם מוסי, מאשינדראם ועומאר אס הם אמנים אהובים מאוד גם עלינו, אבל לאורך כל השנה כמעט ולא היה להם זכר במרחב של רזידנט אדויזור. בוודאי לעומת סול קלאפ, דניז קרטל, ארט דיפרטמנט ולוקו דייס, שנמצאים שם יום וליל אולם מודרים מהסיכום. אנחנו מבינים את הרצון לא להיות מובן מאליו, אבל נדמה שבאר איי לקחו את השאיפה רחוק מדי.
2. ויש גם דרך אחרת להסתכל על הסיכומים, בוודאי בכל מה שנוגע לאלקטרוניקה ומוזיקה לריקודים. מכיוון שהמיינסטרים מלא ברפש שנכנס תחת ההגדרה של “דאנס”, יש בחוגי האנדרגראונד רתיעה מצלילים שפעם היו חלק אינטגרלי מהקהילה וכיום נחשבים למוקצים. זה דוחף את המפיקים להיות נועזים, פרועים ומשוחררים יותר. להפסיק לעבוד לפי תבניות ברורות, הגדרות ואופנות ולשחרר טונות של מוזיקה שדוחפת את האנושות קדימה. אולי בעצם כל המוזיקה שאנחנו נתקלים בה לראשונה בסוף השנה היא עדות לכמות חומר שגם אוזן מיומנת כשלנו אינה מסוגלת לעכל בזמן קצוב. יכול להיות שבמקום להתלונן, מומלץ לכולנו להרפות ולהעמיס את העגלות הוירטואליות במוזיקה נהדרת. הנה כמה קטעים שלאו דווקא ייכנסו לסיכום, אבל כולם נהדרים:
3. זו גם הסיבה שמשעשע לראות כיצד – עוד בטרם התחלנו לסכם – יש כבר קוראים שמזדעקים על קטעים, אמנים ואלבומים ששכחנו מאחור. חלק באמת נשכחו, חלק נזנחו ביודעין ובצער וחלק פשוט לא עשו לנו את זה, גם אם היו להיטים והתנגנו במסיבות רבות. כן בנואה וסרג’יו, אנחנו מדברים עליכם. אז זה הזמן להזכיר שתפו”ד הוא לא בלוג שמתיימר להביא איזו אמת אובייקטיבית, אלא רק את המוזיקה שאנחנו אוהבים ושואפים לקדם. ובהמשך לכך: בואו ותרימו את הכפפה ותשלחו לנו את הטופ טן השנתי שלכם. האמינו לנו שאין מי שישמח יותר מאיתנו לפרסם אותו. אתם יכולים לשלוח את הבחירות שלכם כתגובה או למייל ואם יהיו מספיק קוראים שלא יתביישו, נכין מכל הטופ טנים פוסט מיוחד. הולך?
4. מילה קטנה לסיום – תודה רבה לטיים אאוט, על הציון לשבח שקבלנו בגיליון סיכום השנה שלהם. אין דבר כיף יותר מלדעת שמעריכים את ההשקעה שלנו בבלוג, אבל כל זה לא היה קורה בלעדכם – קוראי תפו”ד הנאמנים. כי כתיבה על מוזיקה דומה מאד לתקלוט, אתה לא רוצה לעשות את זה כשהרחבה ריקה.
נשיקות
חשבתי שיש בינינו תמימות דעים בעניין הרשימה של רזידנט אדוויזור אבל אולי לא. אני לא קורא ביקורות מוזיקה מחוסר עניין ולא כל כך יודע מה הולך באר.איי בשאר חודשי השנה, כמעט את כל המוזיקה שהכרתי ב-2011 הכרתי דרך הרחבה ועם כל הדיסקליימר הזה אני חותם על הטופ 20 שלהם בלי להסס. רשימה אמינה בעיניי ואף מדויקת.
נ.ב
פיהוק אחד גדול על סיכומי שנה ועל האנשים שלוקחים אותם יותר מדי ברצינות (לא כולל תפו”ד – אתם חמודים!)
נרי, אתה מתעלם מהטקסט וההקשר שבו הוא נכתב. אנחנו לא מדברים על איכות המוזיקה, אלא על הקשר שלה לאתר שבו היא נבחרה. פנגיאה? מוסקה? בריאל? בלוואן עם הסימפול של ברנדי כטראק השנה? זה יותר מתאים לרשמקול (השם יקום דמו) של אגוזי. זו רשימה מעולה, היא פשוט מתיימרת מאוד. כאילו RA מתביישים בתכנים הקבועים שלהם ומגביהים בגלל שהם יודעים שבסיכום רואים אותם יותר. זה בערך כמו שגלגלצ יאמצו את הסיכום של הקצה כמצעד הרשמי שלהם.
כל השבחים של טיים אאוט במקום ולו רק בשביל ההשכלה המוזיקלית שקיבלתי בשנה ומשהו מאז שגיליתי את האתר, תודה.
נ.ב מעולם לא ראיתי מישהו לובש (חובש?) תפוצ’יפס בכזאת אלגנטיות, SWAG.
א. זה לא לפי בחירות הקהל?
ב. בכל מקרה, גם אני לא מדבר על איכות המוזיקה. כשאמרתי שהרשימה אמינה בעיניי התכוונתי לכך שהיא נאמנה למציאות, למה שקורה ברחבות – לא מתיימרת, בלי בולשיט איזוטרי ונסיונות להתחכם
נרוש – אני גם אוסיף משהו: אתה גר בעיר הכי דינאמית בעולם, שרחבות הריקודים בה לא נשמעות כמו שום דבר אחר. למרבה הצער העולם שמסביב, לרבות אתרי המוזיקה הגדולים, לא עובד לפי הפלייליסט של הפנורמה בר
נ.ב גם אתה חמוד
מה כתובת המייל ? לא מצאתי בשום מקום
idit.frenkel@gmail.com
כשאתה צודק – אתה צודק
נרי- לדעתי בחירת הקהל היא רק בדיג’ייז ובלייבלים.
כמעט בטוח לגבי זה, אני לא זוכר ששאר הדברים עלו להצבעה, גם בקומפיליישנס הם כותבים בפירוש שזו בחירת המערכת (בחירות מצוינות דרך אגב, רובן גם סוקרו במהלך השנה עצמה באתר).
אם נסתכל על המצעד שלהם מ2010 נראה שהוא די תאם את מה שהם סיקרו, הבחירות היו להיטי הרחבות.
יכול להיות שמשהו משתנה שם? רק היום סאמי די וג’נס בונד פתחו את הניוזלטר, לא בחירות ברורת מאליהן :)
חג שמח
ג’וני, אתה צודק. הבחירה הזו היא לא פתוחה. גם קשה להאמין שוייט לייבל ייקח את בחירת הקהל.
“בלוואן עם הסימפול של ברנדי כטראק השנה? זה יותר מתאים לרשמקול (השם יקום דמו) של אגוזי. זו רשימה מעולה, היא פשוט מתיימרת מאוד…” לא הייתי מנסח זאת טוב יותר, ואני מסכים עם כל מילה (גם עם ההמשך)
אז השתדלתי לא לחזור על הבחירות שלכם, שאם רובן הגדול אני מסכים, ובד בבד גם “להתיימר”…
רשימה חלקית של הקטעים שאני אהבתי השנה (באופן שרירותי)
Portable feat. Johannes Schon – Onward
Noir, Haze – Around (Solomun Vox Remix)
Maceo Plex – Ain’t That Love (Original Mix)
Omar S – Here’s your trance, Now Dance
Nicolas Jaar – Problems With The Sun – מילה על ניקו, האלבום שלו יצא בפברואר, וגם מאז הוא הוציא כמה קטעים נפלאים… לי אישית מעט חורה שלא הזכרתם אותו באף מקום.. אבל זה טעם אישי כנראה…
Steffi – Sadness
Dinky – Luvin
Skudge – Man On Wire
Agoria Feat. Scalde – Singing (Dixon Mix)
Moomin – Doobies
חג שמח!
התכוונתי לא להתיימר…
My ten + one personal favorites in no particular order:
The 2 Bears – Church (Midland Remix)
http://www.youtube.com/watch?v=1hDbJKXpmXM
Rone – So So So
http://www.youtube.com/watch?v=Xm-Lfwt3gLM
Todd Terje – Snooze 4 Love – Running Back RBCR-78
http://www.youtube.com/watch?v=rQx5EAfirhc
Paradis “Parfait Tirage”
http://soundcloud.com/timsweeney/paradis-parfait-tirage-1
John Tejada – Unstable Condition (Original Mix)
http://www.youtube.com/watch?v=72Ply-evLO0&fb_source=message
Modeselektor feat. Thom Yorke – This
http://www.youtube.com/watch?v=afw5Z7XNDUQ
Yoko Duo – First In Line [Fauxpas]
http://www.youtube.com/watch?v=FCIxDzQcHwg
Mark E- Call Me (Dixon Edit)
http://www.youtube.com/watch?v=4hwWigLuAls
Gui Boratto – The Third
http://www.youtube.com/watch?v=CeAA2RvdPr0
CARSTEN JOST – CHATEAU JALOUSIE
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=F2wZ5wPu-Zk
and one more for next year:
Todd Terje – Inspector Norse (unreleased)
http://www.youtube.com/watch?v=BlppzRyllLE&fb_source=message
Tin Man <3
די מוזרה הטענה שלא ניתן לדרג את הקטעים, אחרת איזו סיבה יש לRA לציין “RA POLL” בכותרת ?
http://www.residentadvisor.net/feature.aspx?1422
“The polls are closed and the votes are in: It’s RA’s top tracks of the past 12 months.”
בכל אופן זהו כלל ידוע שה”טופ” שהם מוציאים ממש לא רלוונטי ואפילו הייתי מגזים טיפה ואומר על סף ההזוי.
למי שבאמת אכפת מהו השקלול של הקטעים שעשו את השנה בRA (וזה על פי שכלול של כל הצא’רטים שהועלו לRA במשך כל השנה)
http://www.residentadvisor.net/dj-charts.aspx?yr=2011&top=100
והנה שלי, נורא שונה, אבל שיהיה
Dirty Doering – Casino Aquatique
Philipe Bader, Nicone & Sascha Braemer – Dantze Girl
dOP – Half Naked (Art Department’s Shades Of Gotica remix)
Sascha Braemer – People
Henrik Schwarz & Amampondo – I Exist Because of You
(Henrik Schwarz live version)
DJ T. – gorilla Hug
(Nicolas Jaar remix)
Sammy D & Justin Martin – The Legend of Papachongo
Tom Clark – Dream Within A Dream
Super Flu – Didschn
Daniel Steinberg – Rush me
כן, סגרתי עשירייה שעשתה לי מדהים השנה
הפפוצ’ונגו קיבל עדנה מחודשת בברלין, אז אני עם זה :) )
שיט. חייב להוסיף את זה
http://www.youtube.com/watch?v=CPOUdfBZnk0
דווקא המתאם ב RA בין מה שהם סיקרו במהלך השנה לסיכומי השנה שלהם עצמם די גבוה,הם סיקרו בהתלהבות את האלבומים של פלוגל וניקו ואכן גם זכו לדירוג גבוה (3,1 בהתאמה) בסיכום. יש לזכור שבעידן השפע הבלתי נדלה של מידע אין לאינדבדואל ולו שמץ של סיכוי לכסות,לעקוב ולהאזין לכל דבר שיוצא,מרדף שנועד לכישלון חרוץ עוד מראשיתו. כך גם למגזיני המוזיקה עצמם,לכן אין זה מפתיע שאלבום שלא זכה לסיקור או לחלופין קיבל ביקורת צוננת יכול למצוא עצמו מתברג אל תוך סיכום השנה. כשאתה מסכם,אתה מסכם גם את מה שהחמצת,אתה מסכם גם את הדברים שהחטאת או חטאת להם ברגע האמת,זוהי אחת המטרות הראשיות של סיכום שנה.
חוץ מזה שלדרג זה מוי כיף,ולהלן דירוג:
6. radiohead-king of the limbs
לא בגלל המוזיקה שבו,אלא בעיקר בגלל מה שהוא עשה לעולם המוזיקה. זהו האלבום הראשון של חמישיית אוקספורד המופלאים שחסרה בו המוטיבציה המוזיקלית שהניעה אותם ב 15 שנה האחרונות, אבל רגע היציאה שלו היתה חגיגה ומפגן מרשים נוסף שלהם,החרדה והלחץ שאליהם נכנסו מבקרי המוזיקה ברחבי העולם ברגע קבלתו שמא יחמיצו אולי שוב את הנבואה לגדולה העתידית שלו היתה עונג צרוף והישג בפני עצמו. ההתמודדות הקשה עם השאלה האם ביכולתה של הלהקה הזו ליצור את אלבום העשור,עשור שלישי ברציפות רק העלתה את מפלס העניין,ושוב!גם את מפלס הלחץ והחרדה. ההתייצבות הבלתי נתפסת של אליטת מלחיני האלקטרוניקה כמעט מכל קצוות הקשת להעניק את האינטרפטציה שלהם לאלבום היוותה מצידם הצדעה וקוד קידה לפועלה של הלהקה. הם,המפיקים נחושים ובמוטיבציית שיא, שייפו,הידקו והעניקו עוד צעד באבולוציה,בהפשטה ובמתודולוגיה החוקרת מבנים מוזיקליים.
5. planningtorock-w
ג’ימס מרפי בכבודו ובעצמו חתם עליה וגם החתים את האלבום הזה לחברת התקליטים שלו.
מסקרן,אפל ושופע במוטיבים מוזיקליים וטקסטואלי ים מניפולטיבים ,יצירה שהיא המשך ישיר להשפעתם הרבה עליה של האחים קארין ואולוף מהם ניזונה רבות בעבודתם המשותפת.
4. m83-midnight city
אנתוני גונזלס באלבום ענק נוסף שבו הוא מחזק ומבסס את מעמדו כאחד היוצרים הנהדרים של דורנו.
3.jon hopkins&king and king cresote-diamond mine
נגה, דואב, יפה ,כל כך יפה.
השילוב בין קולו המופלא של הסקוטי להלחנה הנקייה והאינטליגנטית של הופקינס יצרו את פסקול החורף המושלם של השנה החולפת.
2.nicolas jaar-space is only noise
ככל שמאזין הולך ומתבגר ויוצר לעצמו קילומטרא’ז של הכרות וידע מוזיקלי כך הוא הולך נלחץ ונרתע מהייפ ,ההייפ הוא לא יותר מאשר נחלתם של הצעירים,המתלהבים מטרנדים באים ונעלמים,מה לעזעזל כך הם יטענו בכלל מבינים.
ניקולס ז’אר הוא כזה,יש עליו הייפ,ההייפ הזה יצר ניכור וריחוק מצד מאזינים וותיקים,הם התקשו לקבל את המהומה הרבה סביב הנער ויצרו אנטגוניזם בקבלת אלבום הבכורה שלו.
האמת היא שאלבום הבכורה של ניקו כל כך טוב,כל כך בוגר שפשוט קשה לקבל זאת,איך בגיל כל כך צעיר הוא כבר מצליח להגיע לרמת בשלות כל כך גבוהה ביצירה,ליצור אלבום כל כך אחיד וחכם ברמתו מתחילתו ועד סופו. לפעמים ההייפ מוצדק.
1. p.j harvey-let england shake
משום מקום הגיעה אם המלכה והוציאה השנה את האלבום הכי טוב בקרירה המרשימה שלה.
מפוקסת וחדה כמו שלא היתה שנים רבות,היכולות הווקאליות והשירה שלה כאן מצמררות, הקאנון המרהיב לאורכו של האלבום עם ג’ון פאריש ויכולותו הנדירה של פלאד לזקק ממנה את כישרונה העצום יצרו ביחד אלבום שאי אפשר להפסיק להאזין לו.
סיכומים סיכומים ולא צוין פה ג’ון טלבוט אף לא פעם אחת!בלוטות הטעם נכווכנראה,או שהזכרון הפך מקצר לאולטרה סלים לייט | :
http://www.youtube.com/watch?v=Gfjsx7CCHmU