למרות ההילה הנוצצת שיש בהוויית חיי הלילה – מסיבות, בחורות, סמים וכל השאר – כולנו יודעים שכביזנס, הוא עסק די נאחס. קחו למשל את אלה שבוחרים להיות בעלי מועדונים. כמה מזוכיסט אדם צריך להיות על מנת לעבור את מדורי הגיהינום הכרוכים בהפקה שכזו – מגיוס של סכום בדיוני ועד מאבקים מייאשים בביורוקרטיה עירונית – רק בשביל להגיע אל המשימה האיומה מכל; ההתמודדות עם הקליונטורה -
קלאברים שחיים על פי צו הטרנד העכשווי ושבעצם, אף פעם לא תצליח לרצות.
בעולם הזה, העובדה ש”מיניסטרי אוף סאונד” סוגר 20 שנה של פעילות משגשגת ורווחית, היא לבד תופעה חריגה בנוף. מה הסוד שלהם תשאלו? ובכן, התשובה היא בהתמדה שלא להתעקש על תוכן מוזיקלי אחיד או איכותי במיוחד, כל עוד הוא טוב לעסק.
ה”מינסטרי” החל דרכו כמועדון חברים לונדוני מצומצם שהתחקה אחר מורשת הפראדייז גארג’. עם השנים הפך לתאגיד-על מסחרי תלת ראשי: חברת הפקות המפעילה 600 אירועים ופסטיבלים שונים מדי שנה, חברת תקליטים (שלימים תזכה לתואר חברת התקליטים העצמאית הגדולה בהיסטוריה) ושרשרת של סניפי מועדונים בסינגפור, רוסיה, ספרד ואפילו מצרים.
לכבוד חגיגות 20 שנה להולדתו של המועדון ערכתי עבור טיים אאוט ראיון עם אחד ממקימיו ג’סטין ברקמן, ולא במקרה. ברקמן הוא הדינוזאור האחרון ממה שה”מינסטרי” ייצג בתחילת דרכו כשלארי לאבן, סי ג’יי מקינטוש וטוני האמפריז עוד היו רזידנטים, והמוזיקה נשקה יותר לערב “לג’נדס” בבלוק מאשר ליום חמישי בגלינה. הנה מעט שאריות הראיון, שלא נכנסו לכתבה המקורית:
הייתה לך הזכות לבלות תקופה ארוכה במחיצתו של לבן
“בהחלט, ותדע לך שהוא באמת דמות חד פעמית, בן אדם מצחיק בטירוף, ועם זאת מפוקס כמו פאנט דתי על מוזיקה. הוא נורא שמח להגיע ללונדון, זאת הייתה תקופה של שובע מהגארג’ והוא חיפש מקום חדש ושונה ליצור בו.
אני חושב שהוא ידע שהוא לקראת הסוף, הוא כבר היה די חולה וזה דרבן אותו לשתף אותי בכל הידע והתורה שלו אודות תקלוט, אפשר לומר שהוא ממש לקח אותי תחת חסותו והעביר לי סדנה. לצערי מאחר ומדובר בשיטות לימוד שנויות במחלוקת המשלבות חומרים נרקוטיים לא הייתי רוצה להרחיב עליהן את הדיבור.
אני זוכר שפעם אחת אספתי אותו משדה התעופה כשהוא יוצא מהשדה רק עם תיק גב קטן עם כמה בגדים. הוא אמר לי לא לדאוג בזמן שאני כבר חושב על לבטל את הערב, הלכנו ל-Catch A Groove חנות התקליטים הכי שווה בעיר. שם הוא שכנע את בעל החנות להלוות לו כמה תקליטים ללא תשלום עבור אותו ערב.
משם עברנו אצל DJ Harvey שכבר אז אוסף התקליטים שלו לא נפל משום חנות בעולם, ועם מה שאסף באותו יום, הוא נתן את אחד הסטים המדהימים ששמעתי במועדון.

גם הוא עובד בזה. אפילו יותר מ-20 שנה. די ג'יי הארווי
אם לארי היה חי היום, מה הוא היה חושב על טייסטו או בוב סינקלר?
“לארי היה תקליטן שהעריך את השורשים המוזיקלים שלו באותה מידה שהעריך את הצליל של הרגע ושל המחר. הוא אף פעם לא הפסיק לנגן קלסיקות, אבל תמיד היה סקרן אודות העתיד.
בגלל שהוא היה פאנט של גאדג’טים להפקות מוזיקה, אין לי ספק שהוא היה משתגע על אבלטון לייב וכל הפלגאינים שלו. אני חושב שדווקא הסגנון האסתטי מלודי של מפיקים כמו טרנט מולר או נת’ן פייק שהיה מאוד פופלרי לפני כמה שנים, היה משהו שהוא יכל מאוד להתחבר אליו. אם רק היה לזה טיפה נשמה אמריקאית, משהו שחסר ברוב המוזיקה האלקטרונית מאירופה.
חוץ מלארי לבן המנוח אלו עוד מסיבות זכורות לך במיוחד?
“וואו, המון. ב-98 ערכנו חגיגת עשור להולדתו של ההאוס בערב מיוחד, בשיתוף משאל קוראים של דיג’י מגזין. הם התבקשו לבחור את קטעי ההאוס האהובים עליהם בכל הזמנים, ופרנסואה קיי הגיע עם 600 תקליטים וניגן את כל הקטעים שנבחרו בסט של כמעט יממה. ב-93 ערכנו מסיבת הוקרה עבור תכנית הרדיו של טוני האמפריז ב-Kiss FM ניו יורק. הטסנו על חשבוננו את מאתיים העובדים של התחנה, וטוני נתן כהרגלו סט מדהים.
גם סדרת הערבים של מאסטרס אט וורק היו משהו נדיר לחזות בו, כמו גם הערבים של פרנקי נאקלס, הרשימה מאותם ימים אינסופית”.
ואת חגיגות ה20 אתם מציינים עם טייסטו ודדמאוז5?
“חה! לא בדיוק, בחדר אחד באמת יתקלטו אדי האליוול וחבריו לטראנס אבל בחדר השני יהיו פרנקי נאקלס דויד מוראלס ודני רמפלינג. לאחד את האנשים חבר, זה כל העניין!!
***
כתושבי הפרובינציה שלא זכו באמת לחוות על בשרם את ימי הזוהר של ה”מינסטרי”, לנו נותר לברך לפחות על מפעל אחד ממורשתו האדירה של המועדון – אוספי המיקס המעלפים שהוציאו במהלך השנים וסדרות ה-Clubber’s Guide או ה- Chillout Sessions שמאנייק אם אין לכל אחד מכם, לפחות עותק אחד של משהו מאלה, חבוי בארון.
ואני אומר, למה להתבייש? מדובר בלא פחות מיצירות מופת. הנה חמישה אלבומי מיקס מהקטלוג האחורי של ה”מינסטרי אוף סאונד”, שכל קלאבר חייב לעצמו:
1. Tony Humphries – Ministry Of Sound – The Sessions Vol.1 // 1993
***
2. DJ Harvey – Late Night Sessions // 1996
***
3. Cajmere & DJ Sneak – The Future Sound Of Chicago // 1995
***
4. Junior Vasquez – The Future Sound Of New York // 1995
***
5. Sasha And John Digweed – Northern Exposure // 1996
