כשהכל משתבש: התיקווה

שלושים הדקות הראשונות שלנו בגיג של חמישי האחרון ב’דלי’ התחילו מפוזרות למדי. אולי עצם זה שעידית בילתה את רוב אותו יום בקריאת הספדים לסטיב ג’ובס המנוח ואולי זו תקופת החגים בה ניב עובד פי עשר יותר קשה על סגירת הגליונות המיוחדים, ואולי הדינמיקה של ימי חמישי במקום, שהיא מעט שונה מזו שכבר התחלנו התרגל אליה בימי שישי. הנסיבות לא באמת משנות. השורה התחתונה היא שלקח לנו חצי שעה להתאפס על עצמנו, ואת הרגע בו ההילוך לתקלוט המשותף עבר מראשון לשלישי – ומשם בפול גז עד סוף הערב – אפשר לייחס לקטע הבא:

הקטלוג העשיר של קלאסיק – הפוסט שיותם כתב בסדרת “הקטלוג האחורי” שלו עדין מככב בטופ 10 של הפוסטים הנקראים והאהובים ביותר בתפו”ד – מלא ברליסים שיכולים להיכנס בכיף גם למדור הזה. מה שהופך את A Hope Over U למתמודד ראוי במיוחד, הוא לא רק סך כל התכונות שמאפיינות פצצת רחבות רגילה – בייסליין פ’אנקי, ווקאלס מהודקים וביט שגם מתחיל בדיוק על ה-one (מה שחוסך לדי ג’יי את הדקות היקרות שצריך לפעמים בשביל למצוא אותו).  דווקא הבי-סייד, גרסת הדאב בת 13 הדקות, היא חגיגה שממשיכה להתפתח ולהתעשר ככל שהטראק מתקדם.

 זה מתחיל בביט המקורי שמקבל מיד אפקט ריברב, לאחריו נכנס סאונד שנשמע כמו סונאר של צוללת, שבירות של הווקאלז, ובדיוק בחצי הדקה הרביעית מגיע סימפול של קול נשי שהופך את כל החבילה לדיסקואית לגמרי. ומשם באופן די פשוט (אם תפרקו את התפקידים בקטע לתיבות תגלו מבנה מרובע רגיל למדי שאת הוואן מציינת דגימה מ”אנודר וואן בייטס דה דאסט” של קווין) הקטע מתגלגל בין הפסקות מתוחות לרגעים בהם נדמה לך ששום דבר לא יכול להשמע עשיר וגרובי יותר, וחוזר חלילה.

קארטר הוציא את A Hope Over U ב-1999, בדיוק בנקודת הרתיחה של הדיסקו-האוס. קצת אחרי ההשתלטות הצרפתית על הז’אנר בחסות דאפט פאנק וחבורת סופר דיסקאונט, וקצת לפני שתומאס באנגלטר קבר אותו עם סטארדאסט, אבל משום שהקטע לא נכנע לתכתיבי הז’אנר (בכל זאת, דריק קארטר עשה דיסקו האוס עוד שאטיין דה קרסי חיפש תקליטים של סירון בחנויות יד-שניה) – רוצה לומר פילטרים משומשים וסימפול שחוק – הוא נשאר איתנו כל השנים האלה.

ואם כבר דיסקו, הרי שאפשר לזהות בהפקה הזו יותר אלמנטים של אלקטרו-פ’אנק (או בוגי, האר אנ’ בי של תחילת האייטיז) משולבים באסטטיקה אלקטרונית מבית מדרשם של ווירפול פרודקשין הגרמנים. אז נכון, 12 שנה זה קטן על המושג “קלאסי”, אבל עובדה היא שכשהכל משתבש – גם קארטר וגם ווירפול נמצאים שם בשביל לסדר את העניינים.