קריסת מערכות

הראשון הוא N/A feat. Rosina – Fables and Fairytale שיצא בקרוסטאון רבלז של דמיאן לזארוס.

קטע עם בייסליין שיקגואי קלאסי וביט פשוט למדי, שמקבל את נקודות הבונוס בדינמיקה של הווקאלז, שבקונסטלציה אחרת היו עלולים להישמע צ’יזיים; אלא שכאן, עם מניפולציות אפקטים דאביות הם נותנים תחושה ממסטלת, מרווחת ועקומה. עוד על דניז קורטל, הבחורה שאחראית לרמיקס המעולה הזה, בימים הקרובים.

***

הקטע השני שייך ללי ג’ונס, שבימים כתיקונם, ביחד עם ניק הופנר אחראי לצמד המעולה מיי מיי.

לכאורה מדובר בקטע טק-האוס סטנדרטי ואופנתי עם קצת כלי הקשה שמתבלים אותו באקזוטיקה, אבל אז מגיעים שני אלמנטים שמוציאים אותו מהבנאליות והופכים אותו לקלאסיקת אפטרים – פדים עמוקים ומלנכוליים, וגיטרה מרוחקת שמנגנת מקטעי פראזות ותורמת לאווירה הנרקוטית.

***

הקטע האחרון, של STL, יצא כבר בסוף נובמבר בסמולוויל, אחד הלייבלים הכי מרגשים שפועלים כרגע, ופשוט לא יוצא לנו מהתיק. גם הוא, על פניו, קטע שיש עוד מיליון כמוהו, אבל אם מתמסרים לו מגלים כל כך הרבה ניואנסים ותנועה בתוך האקורד הבלתי נגמר והמהפנט שמתנגן בו, שמעניק תחושה כמעט מיי בלאדי ולנטיינית (רק בלי האלמנט של להפוך את כולם לחירשים).

***

למרות שמבחינה כמותית היו בדיסק משהו כמו 10 ארגזי תקליטים, תחושת האובדן היא שונה. היא התקבלה בהשלמה ופיוס במהירות יחסית, ללא דמעות מיותרות, קריעת בגדים והתכסות עצמית באפר. הקלילות הזו הפתיעה אותנו. הרי אנחנו לא אמורים להיות די ג’ייז שמבדילים בין ויניל לקובץ דיגיטאלי; אנשי המחר, מקדשי הקידמה ומתעבי פטישיזם ופולחנים אחרים.

אפשר לומר שזוהי תוצאה של סיבות קונקרטיות – חלק גדול מהקבצים ניתנים לשחזור: אפשר לכתוב מייל לביטפורט ולשתף אותם בצרה, והם בוודאי ישמחו לאפשר לנו הורדה נוספת של הקניות האחרונות; ניתן גם לבקש מכל החברים איתם שיתפנו את הקבצים ולדלות אותם בחזרה מהם; ואפשר לבצע שחזור מדיסקים שצרבנו בתקופה האחרונה, שכן גם הסראטו סקראץ’ לייב שהיה כל כך טוב אלינו בארבע השנים האחרונות, הפנה לנו עורף ושבק חיים. אבל עם כל הכבוד לפגרמטיזים, אלו הן לא הסיבות האמיתיות לתגובה המאופקת.

האמת היא שלויניל, בין אם נרצה להודות בכך ובין אם לא, יש עדיין ערך מוסף ורומנטי בעינינו. כן, גם כיום. אנחנו מביטים בכוננית המכוערת מאיקאה, שעמוסה בצפיפות מאובקת, ויודעים לומר איפה ומתי קנינו את כל אחד מהתקליטים שנמצאים בה. כל הפגמים, השריטות, ההצלחות, הכישלונות, הטעם הטוב והרע, העבר והעתיד שלנו נמצאים בכוננית הזו. ואם מישהו יעיז להתעסק איתה, כדאי שיכין את ביטוח הבריאות שלו. יאללה, אנחנו הולכים להזמין משלוח בג’ונו.

***

ועוד משהו קטן. החצי הזכרי שלנו מתקלט היום בשסק מ-22:00 ועד שמגיע המנקה. הסשן הזה, שמתרחש פעם בחודש, הוא פנטזיה של דיפ האוס, שמשוחררת מתכתיבי הרקדה הלעיתים מגבילים. זה אומר שאפשר ללכת קדימה, אחורה, למעלה ולמטה ועדיין לשמור על אווירה שהיא גם תומכת במי ששותה וגם במי שבוער לו לזוז. מכיוון שאנחנו יודעים איזה תקליטים הוא הולך להשמיע – טוב, אנחנו בחרנו אותם – כל מה שנותר לנו לעשות הוא להמליץ בחום ולתת לכם כיף כשתגיעו.

נשיקות