אין מה לומר, החבר’ה של “סמולויל” יודעים את העבודה. באלגנטיות, טוב טעם והקפדה על צורה כמו תוכן - תנו ביקור בגלרית העטיפות המשגעת באתר שלהם – ממשיכים לורנס ויוליוס סטינהוף לטפח קטלוג שהוא איכותי כמו שהוא נחשק. יחד עם “דייל רקורדס” הם דואגים להשאיר את המבורג בטופ של הסצינה הגרמנית, והם גם יודעים להוציא אלבומים של ממש, כמו Songs from the Beehive של מוב די ובנג’מין ברון (מ-2008) או אלבום הבכורה היפה של כריסטופר ראו – Asper Clouds, שיצא בסוף השנה שעברה.
ראו – שאפשר לסמן ככישרון עולה – גדל לאבא קלידן אבל מעיד על עצמו כאחד שהיה עצל מדי בשביל להתאמן ולרכוש השכלה מוזיקלית רשמית. הוא החליט לגור בהמבורג בדיוק בגלל הסאונד של שני הלייבלים הנל, ואת ההזדמנות להשחיל קטע שלו לרליס ב”סמולויל” קיבל כמעט במקרה, דרך המלצת חבר:
יש לקוות שהמלנכוליות שמלווה את הקטע לא באמת אומרת משהו על ילדותו של האמן, אבל ללא ספק תמצאו אותה גם בהפקות אחרות שלו. בעיקר בפנינה הבאה שהדליקה אצלינו את הנורה הרבה לפני שידענו במי ובמה מדובר:
עם היד על הלב, בפעם הראשונה ששמענו את זה (בסט של ג’יילס סמית אם כבר שאלתם) היינו בטוחים שרליס של ת’יאו פריש חמק לנו מתחת לראדר.
ב-Ne Travaillez Jamais העגמומיות היא רק כינור שני למלודיה, ועם הסאונד העמוק והחם שלה, יש כאן ריפרור ברור לדטרויט. הרליס האחרון של ראו, ב”פמפה רוקרדס” של די ג’י קוזה – לייבל שיודע טוב מאד איך עושים דיפ האוס שנע בין חושניות למלנכוליה – ממשיך את המגמה הזו, ושואב לא מעט גם מקטעים ישנים של אי קיוב:
חפירה בעוד ערוצים הביאה לממצאים נוספים שקשורים לבחור. למשל היותו שליש מלייבל בוטיק בשם Dérive Schallplatten. בקטלוג שלהם תמצאו רק שני רליסים, אבל אמאל’ה, איזה קטעים. מהתקליטים האלה שכנראה צריך להיות בחיוג המהיר של סבו קיי על מנת להשיג:
ואם זה לא מספיק, אז אתמול הבחור פרסם בפייסבוק שלו קטע חדש ב-AVA לייבל בוטיק אחר. וגם הוא ממש על הכיפאק. רק מה – קצת עושה חשק להסביר לחבריקו פה, שאנחנו את הקניות שלנו עושים במכולת.
מגזין הרשת הצרפתי Input Selector נותן את כל האלבום של כריסטופר ראו להאזנה בסטרים, אבל לא מאפשר לאמבד אותו. לא נורא, הנה הוא כאן.
***
לפני סיום, התגובה ההולמת – שלא לומר קלאסית – ביותר לאירועי אמש בחסות סת’ מקפלארן:
נשיקות
