אבות מזון. סייקיס טי.וי

27/08/2010

ג’ק את הגוף שלכם

מבלי ששמנו לב בכלל, ומבלי כוונת מחבר מוקדמת, קיבלנו סוף שבוע דחוס במוזיקה חדשה, מעולה וסופר-מעודכנת שמתנגנת במועדונים שונים בתל אביב. אתמול ניגן בחתול והכלב Mendo הספרדי, שגם חתום בקדנסה של לוצ’יאנו, גם הפך בשנה האחרונה למפיק ורמיקסר מבוקש שמפזר מסביב את הטאץ’ הלטיני-טק-האוסי שלו וגם אחראי ללהיט ענק “1992″, שהיה אחד השיאים הקבועים במסיבות הראשונות של תפו”ד.

למרות שלא הלכנו לשמוע את מנדו – עניינים של סדרי עדיפויות – אנחנו יכולים להבטיח לכם שהיה טירוף. למה? כי לכל קטע שלו יש דרייב אינטינסיבי שתפור על מקום כמו החתול, ועל די ג’ייז ספרדים אפשר לסמוך שהם ישמרו על הגרוב לאורך כל הערב מבלי להוריד את הרגל מהדוושה.

ונעבור לדילמה של הערב. במיסשייפס, הליין שאנחנו כל כל אוהבים לבלות ולתקלט בו בברייקפסט ובמילק, יארח המאסטר נדב רביד את טרבור ג’קסון הגדול, מ”פלייגרופ” ו”Output”. מי ששמע את ג’קסון בביקור הקודם שלו בבלוק יודע כבר שלאיש יש טעם שלעומתו פפושאדו הופך לויקי כנאפו. ג’קסון מחבר בין הישן והחדש ושומר על צליל Pאנק-Fאנקי ואסידי בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ויותר חשוב – כמו שיאהבו ההיפסטרים שמבלים במיסשייפס. החיבור שלו עם רביד, שאירח אותו לתכנית נפלאה ב”הקצה”, הוא רק מתבקש.

ובברזילי, המועדון הזה שבטח שמעתם שייסגר בעוד חודש, ינגן קינק.

תפו"דים של כבוד והרבה ממנו. דיפה וטובי, ג'קין

לא שציפינו מהם למשהו אחר, ויכול מאד להיות שהסגירה של ברזילי תפסה אותם מופתעים מול רשימת הבוקינג שתוכננה ל-2011, אבל הבחירה של קינק להיות האקט הסוגר של הליין ג’קין, היא מדויקת כמו שהיא משמחת ממש. ג’קין, הוא ליין המסיבות האהוב עלינו בברזילי. כשצפינו השבוע בסרטון המסכם שלהם לא רק שהתרגשנו, מאוסף הזכרונות המצויינים שהגיע בד בבד עם הצפייה, אלא גם הופתענו לגלות את הנאמנות שלנו לליין. לראיה, אפשר לספור אולי על חצי יד את המסיבות מהן נפקדנו. ותאמינו לנו, לא בלי סיבה טובה.

קינק – למי מכם שפחות מכיר – הוא לבטח אחד השמות הכי חמים של ההאוס של הרגע. הוא מגיע מבולגריה, הסאונד שלו מאופין בזיקה מעודכנת למסורות ההאוס – לא רק דיטרויט ושיקאגו, אלא גם הסאונד של האסיד האוס האנגלי הגולמי בפרשנות עכשווית – והכשרון הנכון המשלב קרחנה פר אקסלנס במלודיות רגישות ומלאות, איך לא, בנשמה. בשנתיים האחרונות כל לייבל שמכבד את עצמו הקפיד לשחרר רליס אחד או שניים שלו הבחור. ראש אוור, אובום ופריריינג’ אם למנות אחדים.

את קינק יחממו הרזידנטים – החברים, הקולגות ותפו”די הכבוד – טובי ודיפה, ואת הערב יסגור דני בר. מיותר לציין שאותנו תמצאו על הרחבה.

***

שבוע שכזה ראוי לסט משולש של שבת. הנה שלושה סטים מהאורחים המכובדים שעברו/עוברים כאן הערב:

קינק, עם סט מלפני שבועיים ב”דיפר וויבס”:

אם אתם לא רואים את הפלייר, סביר שאתם צריכים לעדכן את גרסאת הפלאש אצלכם. כאן אפשר לעשות את זה

**

מנדו בסט שהוקלט במסגרת הארוע הזה:

***

וזה סט של טרוור ג’קסון שהוקלט בפברואר 2009. מתוך הבלוג הזה, וצירפנו גם ראיון מוצלח איתו כאן

בואו להגיד שלום אם תתקלו בנו, ועד אז

נשיקות

7 תגובות ל "ג’ק את הגוף שלכם"
  1. שוהם says:

    צאו ותיהנו. נשמע סופ”ש מעניין מאוד. אם בא לכם, קחו לדרך סט חדש. חדש + ישן + הפתעות מהאוסף טכנומניה 1. בלי קשר לכלום, חייב להמליץ על הדיסק החדש והאדיר (שנבלע אצלכם בכל חגיגות מתיו דיר (איזה חרוז, ממש כמו עמוס עוז)) של מארק ברום. הדיסק נקרא אסיד האוס, למרות שלא מצאתי בו אפילו קטע אחד כזה. אין מה להגיד, האיש מרגיש את הרחבה ויודע איך לשרוף אותה. כשתחזרו מהמסיבה, ממליץ מאוד לשמוע את הדיסק החדש של מוריץ פון אוסוולד (ככה כותבים בעברית?) בהופעה בניו יורק. מרגש. זהו , שבת שלום!

    http://www.megaupload.com/?d=71RRI38N

    blowing some air:
    Clarence g’ (drexcia)-data transfer;
    Ben sims – the ol’vibes;
    Dj bone – fortress of solitude;
    Mark broom – jerk out;
    Radio slave – roof top;
    Technasia – obsession;
    Kevin Gorman – shakey stripped;
    A made up sound – alarm;
    Adam beyer – dactyl;
    Audion – instant in you;
    Darko esser – thinking about you;
    Diego – me fragments (remix #2);
    Eqd- 1.a;
    Frank kusserow – the change;
    Joseph Capriati – password;
    l.a. style – james brown is dead;
    makaton – endless revolt;
    gayle san – mania (bas mooy remix);
    jeff mills – changes of life;
    mark broom – fire;
    rekid – next stop Chicago;
    youknow – bacata (technasia remix 2);
    dj 3000 – when all else fails;
    dj bone – himbot;
    blak presidents – freedom is mine (ur’s mad mike edit)

  2. תומר מלצר says:

    מנדו היה פשוט מעולה…. לעומת זה הקהל של החתול היה פשוט זוועה… וזה מה שרצח את הוייב של המסיבה… הטיילת המפורסמת של חתול פשוט עצבנה ברמות קשות …. השאלה הנשאלת היא , למה לא ערכו את המסיבה בכלב?!? החלל שמתאים יותר למוזיקה של מנדו ולבאסים הפאנקיים שלו…. הסאונד של חתול פשוט בלע את כל הבאסים וגרע מההנאה …..
    :]]]]

  3. תובל says:

    מה ההבדל בין החתול והכלב ?
    בשניהם מדובר על אותו קהל מזעזע שמונע כל אפשרות להנות .
    לא משנה מי על העמדה . באסה ששמות כאלו מגיעים להארץ כידי להתקל בזוועות כאלו

  4. אייל says:

    אותו כנ”ל לגבי הברקפסט. טרבור ג’קסון ניגן נחמד עם יציאות סבבה,
    ונדב כמובן סגר מצויין (ציפיתי וקיוויתי והנחתי שהוא גם יפתח) אבל המוזיקה הלכה לאיבוד בתנאי הסאונד הלא מי יודע מה נוחים של המקום, וכמובן בטיילת ובאוכלוסיה הערסו-סטייליסטית. חבל…

  5. tapud says:

    כאמור, לא היינו בחתול בחמישי כך שלא נגיב לגבי האוכלוסיה, אבל לא ממש מפתיע שהיתה תחנת רכבת מכיוון שזה האופי של המועדון. למען האמת, וזה גם נוגע לביקורת של אייל על הברייקפסט, זהו אופיים של מקומות שלא משלמים בהם בכניסה (ולהפך – כשמישהו שולח יד לכיס, הוא גם מתחייב לערב).

    מה שכן, בברייקפסט דווקא היינו. אז נכון שהסאונד הוא לא הבלוק, אבל גם שם ההתרחשות והמעברים בין החללים הם חלק אימננטי מהאווירה. מי שרצה ערב רחבה ממוקד, היה צריך ללכת לברזילי לשמוע את קינק.

    ועוד משהו לגבי אופיו של הקהל – ככה נראה קהל של מועדון אמיתי. ערב רב של סטייליסטים, צפונים, וונאביז וקצת ערסים לייט. בעינינו זה אחלה.  

  6. אייל says:

    מול אופי של מועדון כנראה שאי אפשר לעשות הרבה. הברקפסט קיים עוד מלפני המיסשייפס וכל ליין אחר שהתארח/מתארת/יתארח בו וכולי (אישית) תקווה שהמקום יסתדר על מקום אחר. חבל, הפוטנציאל הגדול מתבזבז לדעתי. גם המילק בנוי בצורה כזו שאי אפשר לרקוד בו (למוזיקה הדי מגניבה שיש שם בד”כ) אלא רק לפלס דרך בין היפסטרים וגם כדי לתפוס דיבור קשה. אז מה נשאר?

    גם אני לא הייתי רוצה להשתעמם למוות מבחינת אוכלוסייה. אבל גם בברקפסט וגם במילק היתה הגמוניה מסויימת. לא נורא, מאמין שאתגבר על התנאים האלה במסיבות הבאות. סה”כ ערב מהנה כאמור.

  7. קורוניו says:

    LOL – על הכותרת המעולה של הפוסט


  • *שדה חובה (בלי פאניקה, המייל לא יופיע)